לפני הרבה שנים, אני לא זוכרת כמה, נסעתי לישון אצל אמא, ובערב הייתה סערת גשם גדולה.
אבל אחרי הסערה, לא הגיע שקט. למעשה, היה די הרבה רעש! אני זוכרת שישבתי בחדר באותו הבוקר, וציוצים קולניים שיגעו לי את השכל. ניגשתי לחלון לראות מי האורח הבלתי קרוא, וגיליתי שבין ענפי העץ הגבוה והסבוך התנחלו לא פחות מחמישה תוכים ירוקים גדולים. לא האמנתי, אז ספרתי אותם פעמיים. הם נראו כאילו ברחו מגן חיות או מהבית של מישהו. היום אני כבר יודעת שזה כנראה לא היה המצב, התוכים האלה נקראים "דררה" והם די נפוצים בארץ. אבל אז הייתי מופתעת מהמחזה הבלתי שגרתי. אני זוכרת שניסיתי לצלם אותם עם המצלמה הקטנה שהייתה לי אז, אבל התמונה לא יצאה משהו, ובסופו של דבר נשכחה.
לפני שבוע שוב היה לילה גשום, ולמחרת – ציוצים קולניים על העץ. הפעם כבר ידעתי מה מחכה לי: תוכי דררה זועף התחבא בין העלים, צווח שעה ארוכה, ואז ניסה לנמנם. הפעם, לשמחתי, הייתה לי מצלמה קצת טובה יותר, ויכולתי לארוב לברנש בסבלנות.
***
צולם במאי 2011